יום שישי, 12 באוגוסט 2011

ארץ נהדרת נגד מסעודה משדרות


זוכרים את מסעודה משדרות?  הדמות שייצגה עבור קברניטי ערוץ 2 את הצופה האולטימטיבית שלהם? עממית כזאת, מזרחית כמובן, לא מדי מתוחכמת, ובטח לא אוכלת סושי. מה היא כן אוכלת לדברי אלכס גלעדי שהמציא אותה? היא אוכלת את כל מה שערוץ 2 מאכיל אותה:  את תרבות הזבל שלו. האמת היא שכשהוא המציא את השם הזה לפני שנים, האוכל היה בכל זאת ברמה אחרת. "סוגה עילית", טעם גן-עדן לעומת היום.
לפי נתוני הרייטינג מסתבר שזה הצליח לו , לערוץ 2. וככל שהרמה הלכה וירדה כך הצטרפה למסעודה כמעט כל המדינה. מספר המזל הוא מיליון וכולם רוצים אותו. ואם לא לזכות אז לפחות לצפות. וכך באו אל העולם אלף תוכניות ממוחו הקודח של ארז טל, כולם וריאציה על אותו נושא. והעם יושב וצופה בתוכניות ריאליטי משפילות ואכזריות, או בשעשועונים מטומטמים ומטמטמים וכך עוברות להן השנים. ה "טאלנטים" של ערוץ 2 מחייכים כל הדרך אל הבנק, הבעלים הטייקונים עושים מיליונים ורק המצב של מסעודה והעם הולך מדחי אל דחי.
כי בזמן שכולם יושבים מול הערוץ, הם לא שמים לב איך השלטון מתחיל לגזול מהם לאט לאט את הכסף. לא במיליונים מדובר כאן, אולי מיליוני אנשים אבל לא מיליוני שקלים. מדובר בכסף קטן ממש. משכורות צנועות שאנשים כמו מסעודה וחבריה בדרום, בצפון ובמרכז, כן, גם ברוטשילד, מרוויחים מעמל יומם. אנשים מכל שכבות האוכלוסיה שהתפרנסו בכבוד, שהיתה להם קביעות בעבודה וזכויות סוציאליות, שהיה להם בטחון במחר, שידעו שאם יעבדו קשה יוכלו להתפרנס בכבוד וגם להבטיח את עתיד ילדיהם.
תהליך הגזל הזה היה שקוף ולא נראה למרבית העם כי הוא הוסתר על ידי מסך. המסך של ערוץ 2. וכך בשעה שכולם נורא שמחו בשמחתה של הזוכה בכוכב נולד, או בכו בגלל שמישהו הפסיד את המיליון כאילו זה קרה להם, הממשלה הכניסה את היד עמוק לכיס שלהם. כך היו הטייקונים השולטים בערוץ 2 משתפי הפעולה הטובים ביותר של השלטון.
אבל טייקונים כמו טייקונים, אפשר להבין אותם. בשביל זה הם חיים. הבעיה היא שהם אמנם סיפקו את הסם אבל הם לא היו מצליחים לולא הדילרים המיומנים שלהם – דהיינו הטאלנטים האהובים שלנו. וזו בעיה אמיתית. כי את הכוכבים שלנו בערוץ 2 אנחנו נורא אוהבים. איך אפשר שלא לאהוב אותם, הם כל כך נחמדים וחייכנים ועושים לנו טוב על הנשמה. והם גם כולם בעד המחאה הצודקת שלנו. כוווולם.
ואת מי אנחנו הכי אוהבים? את כוכבי ארץ נהדרת. אייל קיציס וחבריו הרי תמיד בעדנו. והם במיוחד בעד מסעודה, זוכרים? היום , המחאה של מסעודה משדרות עומדת באור הזרקורים. העם מזדהה עם הפריפריה ומסעודה צריכה לצאת עם חבריה מהבית, כי הרי סופרים אותנו וזה נורא חשוב. ואולי אם יצאו הרבה אנשים לרחובות גם הפעם, אז יהיה יותר טוב לנגב. אבל דווקא היום יש ארץ נהדרת בטלביזיה. איזה באסה, מה עושים?
לי אין ספק שהשיבוץ של ארץ נהדרת היום בערב איננו מקרי. לבעלים של ערוץ 2 אין שום אינטרס שהמחאה הזו תצליח. היא מזיקה להם. הם לא איתנו.  לצערי הרב, בעיני, אין כל הבדל בינם לבין כוכבי התוכנית. משום מה אני בטוחה שאם הם היו עומדים על כך, התוכנית היתה משודרת ביום אחר. אבל אל דאגה, מחר הם יתראיינו ויספרו לנו איפה כל אחד מהם הפגין בזמן שהתוכנית שודרה. הרי זה העידן של גם וגם, גם לפגוע בך וגם להיות בעדך.
לכן אנחנו צריכים לקום כאיש אחד עם מסעודה, לכבות את הטלביזיה ולצאת לרחובות.
מסעודה, אף אחד לא יעשה את זה בשבילך ואף אחד לא יספור אותך אם תשבי בבית.
קומי צאי החוצה כי הבית בוער.

יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

ערוץ 2 נגד העם. מי ינצח?

ערוץ 2 הוא האויב המסוכן ביותר למאבק המתחולל בישראל בימים אלה. יותר מביבי נתניהו וממשלתו המנופחת גם יחד. זאת משום שערוץ 2 הוא הכוח החזק ביותר במדינה היום. נתוני הצפיה מראים שמיליוני אנשים, כמעט מחצית מאוכלוסית ישראל, צפו בתוכנית טלביזיה בה זכתה נערה נחמדה בתואר הכוכבת הנולדת מספר 10, בשעה שבחוץ צעדו 20 אלף איש בלבד במחאה על חוסר האפשרות של אותם מיליונים לחיות בכבוד בעולם האמיתי. ולכן, אם העם לא יתנתק מהערוץ הזה במוצאי השבת הקרובה ויצא לרחובות הוא גוזר על המחאה החשובה הזאת כליה סופית.

אל תטעו, אברי ארז ומרגול, הטאלנטים של ערוץ 2, הם לא בצד שלנו.  מספיק היה לראות את פניו הנפולות של אברי גלעד במשדר הבוקר למחרת העצרת הגדולה לפני שבוע. שאלותיו הציניות  ונסיונותיו להגחיך את המחאה היו כל כך שקופים. ראיתי את אימת הטייקונים מרחפת מעליו. הרי בדיוק באותו שבוע עלתה תוכניתו האלמותית לאויר, עוד שעשועון קלוקל על כסף ומיליונים. מי יודע מה יעלה בגורלה של תוכניתו אם יעז להוציא מילה אחת של הערכה מפיו. אפילו על הארגון, לא מגיע? מי יודע מה יעשו לו אלה שדוחפים הרבה מאד כסף לכיסים שלו כל עונה.

אבל אברי הוא צדיק הדור לעומת חברו לשעבר מגל"צ ארז טל.  אם בגלעד יש עדיין טיפ טיפה של אנושיות וחמלה, ארז טל עושה את מה שהוא עושה בקור רוח ובציניות גמורה. אתם לא שמים לב איך תמיד כשהוא על המסך הוא גם קצת צוחק על הצופים?  גם עומד מהצד ומגחך כאומר לעצמו: איך עוד פעם הצלחתי לטמטם אותם. איך עוד פעם תפסתי אותם בחכה. איזה קל זה לצוד אותם. שמים להם כסף מול הפנים וטראח! לא צריך כלום יותר. כשהתודעה בעידן הקפיטליסטי היא שעושר שווה אושר השמים של ארז טל הם הגבול.

לשני אלה מצטרפת גם מרגלית צנעני. מרגול היא בכלל בעלת ייחוס כפול. היא גם טאלנטית וגם מזרחית. זה כבר משהו שמקביל למלכה. וכך היא מדברת אל נתיניה מתוך המסך שעומד לרשותה, כמנחה בתוכנית מוזיקה, ואומרת שכל המחאה הזאת היא חארטה בארטה. סתם צפונים מפונקים.

אז כמזרחית סתם, ללא תואר והדר, עשיתי שיעורי בית  בעניין "כוכב" ויש לי כמה שאלות למרגול:
תגידי לי יקירתי, כיצד השפיעה לדעתך בחירתה של חגית יאסו על מחיר הנקטרינות שעומד בקיץ הזה על 18 שקל לקילו!!!? ירד המחיר באותו יום לרגל השמחה?
האם את חושבת שאי בחירתו של דוד לביא היא זו שגרמה לעליית מחיר הקולה  בקיוסק שלידי בשקל נוסף באותו יום?
או, איך העובדה שמישהו זכה בחוזה הקלטות עם רמי קליינשטיין שינתה את חיי? שילמתי פחות לרופא שיניים  בעקבות האירוע המשמח הזה?

ואולי ארז ואברי יסבירו לנו איך העובדה שמישהו אחד זכה או הפסיד מיליון שקל בתוכנית שלהם השפיעה על הרווחה הכלכלית של האנשים כאן?
יום אחרי זה הם לא היו צריכים לקום בבוקר לעבודה ולקרוע את התחת כדי לשלם עבור המעון של הילדה? המשכנתא? האוניברסיטה? הדלק? החוגים? הטלביזיה???

השלושה האלה (כמשל) הם המייצגים האולטימטיבים למה שפשה בישראל בעשור האחרון. הם וחבריהם, ובעיקר הטייקונים של ערוץ 2 והמנהלים הציניים שלו הפכו את חיי הישראלים כאן למשחק טלביזיוני מטומטם ומטמטם. הדבר האחרון שקברניטי ערוץ 2 ובעליו רוצים זה שהישראלים יתעוררו מתרדמת המשחקים המטורפת הזאת  ויהיו מודעים לחיים שלהם. אם זה יקרה חלילה, איך הם ימשיכו לשלשל את המליונים לכיסיהם?

ערוץ 2 הוא הטייקון שאנחנו צורחים נגדו בגרון ניחר בהפגנות. הוא ולא אחר.  האינטרס שלנו מחייב להפסיק להזין אותו. להפסיק לשבת מולו.

במוצאי השבת הקרובה  נקום כולנו, נעמוד מול המסך של ערוץ 2 נלחץ על השלט ונכבה את הטלביזיה. כן, זה קשה כמו גמילה מהתמכרות. אבל בנפשנו הדבר.

במוצאי שבת ישראל סוגרת את הטלביזיה ויוצאת לרחובות!
בהצלחה! 

סמי עופר קבור בפנתיאון, ודליה רביקוביץ?

6.6.2011
כשמתה דליה רביקוביץ לפני חמש שנים, לא נמצא הכסף שיקנה לה חלקת קבר בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בתל-אביב. המשוררת הגדולה הזאת, כלת פרס ישראל, לא מצאה את מקומה הטבעי ליד ביאליק וטשרניחובסקי ושאר ענקי הרוח הקבורים שם.

רביקוביץ היא המשוררת האהובה עלי, ואני זוכרת שכאשר הלכנו אחר הארון בקרית שאול, כל המלווים דיברו על כך. איך עירית תל-אביב לא הלכה לקראתה ועשתה לה איזו "הנחה". לא מגיע לה? הרי בית הקברות ועירית תל אביב צריכים להתהדר בה ולא ההיפך. כמה תמימים היינו.

משנפטרה כחצי שנה אחריה שושנה דמארי, גם היא כלת הפרס ומאושיות תרבותנו, רק תרומה של חבריה הטובים מנעה בזיון נוסף והיא זכתה להיקבר במה שמכונה "הפנתיאון של תל אביב".

בית הקברות הזה חזר השבוע לכותרות, כאשר נמלא בשמנה וסלתה של ישראל, אנשי ההון והשלטון שהלכו אחר ארונו של סמי עופר. כן, לסמי עופר, בניגוד לדליה רביקוביץ, היה הכסף לקנות חלקת קבר במקום. עופר קבור ליד בוני תל אביב, משורריה וסופריה, אנשי הרוח הגדולים, המורמים מעם בזכות אישיותם וחזונם.

באותה הזדמנות התברר לי שהסכום הוא לא בשמיים, ועומד על 95,000 שקל, מה שעושה את זה לעוד יותר נורא. כיצד קורה שמשורר בדרגה של רביקוביץ או זמרת כמו דמארי נקלעות למצוקה קיומית כל כך גדולה, שגם במותן הן לא משאירות רכוש בשווי של חלון בסלון? ומצד שני, אם לכל אחד מאיתנו היה הכסף הזה, האם היינו זוכים להיקבר שם? בוודאי שלא. הרי בית הקברות הזה שמור למורמים מעם. ומי הם היום אלה? סמי עופר, תשובה וחבריהם. הו כן, ואיך שכחנו את בר.

וכיוון שאתה צריך היום להיות גם סלב וגם עם כסף כדי לזכות לכך שגופתך תנוח בשלום במקום הזה ומבקרים מכל הארץ והעולם יבואו לחלות את פניך לאחר מותך, אני מניחה שחלקת הידוענים העשירים בבית הקברות תלך ותגדל בשנים הבאות ובמקביל אליה תלך ותיקטן חלקת אנשי הרוח, כי מרוח לא עושים היום שום כסף, גרוש שחוק. כסף עושים משקשוקות למיניהן.

בית הקברות הקטן ברחוב טרומפלדור בתל אביב משקף את הערכים של ישראל 2011.
סמי עופר אין. דליה רביקוביץ אאוט.

מעניין מה ביאליק היה אומר על זה היום. אבל מי בעצם היה שואל אותו בכלל?